אני בפורטוגל בשיא השלווה כשהאדמה רועדת בארץ שלנו ואולי בעולם - העידן הישן מתרסק.
הייתי בארוע תרבות מקסים כשחברה ישראלית שפגשתי במקרה הנחיתה אותי אל המציאות של הארץ “ביבי פיטר את גלנט״ מאותו רגע לא נרגעתי.
מלא מחשבות בראש הרי שנים שהייתי מעורבת חברתית ופוליטית שהשמעתי את קולי ויצאתי לרחובות
ואיך יתכן שאני מתבוננת על זה מכאן ?
וכנראה שזה לא במקרה!
חושבת שמה שהבנתי עמוק משנים של עשייה והשפעה שהשינוי הנדרש צריך לקרות בנו בתוכנו וזה המסע שיצאתי אליו כבר לפני עשור.
בתור מנהלת, פעילה חברתית ופוליטית מצאתי עצמי פועלת ממקום טוב ועם המון רצון להוביל, ולהשפיע, למרות שבאתי מהלב - הייתי באנרגיה של מלחמה, אגו, כעס, פחד וכאב. אכן גם חטפתי הרבה מכות כואבות.
מתוך הכאב למדתי שלכל אחד יש את חופש הבחירה והחרות לבחור מאיפה הוא רוצה לפעול, לא רק איך אלה גם מתוך איזה תודעה.
יודעת שהבעיה האמיתית היא השיטה שאנחנו חלק ממנה ולא האנשים.
כל מי שבשלטון בוחר בזה מתוך ההבנה שהוא מעוניין למלא תפקיד משמעותי ולהשפיע לטובה ועל זה הוא משלם מחיר אישי כבד של מפגש יומיומי עם, אלימות, כעס, פחד וכאב .
למעשה השיטה היא הבעיה של השלטון, של המערכת הכלכלית ושלנו כחברה
מעט מידי אנשים מקבלים כח גדול מידי - זה לא יכול לעבוד יותר.
זה שיקוף של התודעה האישית והכוללת שלנו שמאמינה בשלטון של כח (בוס, גבר אלים, הורים שתלטניים) שלא לוקחת חרות לבחור משהו אחר.
הפוטנציאל של תודעה חופשיה קיים בתוך כל אחד מאיתנו,
וזה דורש אומץ להתבונן פנימה!
מסתכלת על אותם אנשים מובילים במשק, בפוליטיקה ומערכות החברתיות שיוצאים עכשיו לרחובות עם דגלים, ושואלת את עצמי האם הם עצרו להסתכל פנימה כמה חופש בחירה הם נותנים לעובדים שלהם בארגון, כמה שותפות כלכלית וחברתית אמיתית יש בעשיה שלהם ובארגונים שלהם. כמה הם מוכנים באמת לשחרר את השיטה והתודעה שמשמרת את בטחונם האישי והכלכלי.
יודעת שכוונות כולם טובות, אבל גם יודעת בוודאות שהמצב הזה הוא שיקוף של התודעות שלנו של כולנו.
לכן כדי שיקרה משהו אחר על כולנו. לבחור קודם כל לשנות בתוכנו ובבית שלנו את כללי המשחק.
זה כואב ואפשרי ואולי ניתן לאמר הכרחי.
מרגישה שהשינוי שעשיתי בשנים האחרונות, מאפשר לי לשבת פה בליסבון כשהאדמה רועדת ולדעת שאני עשיתי עושה ואעשה הכי טוב שאפשר כדי לשנות תודעה זאת בתוכי ואצל אחרים.
שאני מוכנה לשלם את המחיר האישי של שינוי השיטה בתוכי.
והסוד הגדול הוא שהמחיר גדול אבל מהצד השני יש חופש ואור ולשם כולנו הולכים כיחידים כחברה וכאנושות.
רוצה גם להודות לכל מי שבוחר עכשיו לצאת לרחובות - להתעורר ולהתחיל לנוע!
ורוצה גם לחבק את כל מי שאמונתו שונה וכואב את המצב.
Comments