על אחים ועל יחסים - סיפור אמיתי

אני ילדת סנדביץ׳ יש לי אח גדול ממני, איל ואחות קטנה - הלה. כמו בכל משפחה טובה כל אחד מאיתנו בחר תפקיד ואני מיד דחפתי ותפסתי את תפקיד הילדה הטובה. זה תפקיד ממש שווה, אבל כמו כל תפקיד בחיים גם בשימוש בתפקיד זה יש מחירים. יחסים עם אחים זה תמיד מורכב, תמיד יש תחרות על תשומת הלב של ההורים, תמיד יש אתגרים בתוך היחסים. בשנים האחרונות בחנתי מכל כיוון אפשרי את היחסים שלי עם האחים שלי, פתחתי פצעים כואבים, בכיתי, סלחתי, לי ולהם. במקסיקו בטקס מקודש הבנתי בצורה מוחלטת בכל תא בגוף שלי - מה זאת אהבת אח. אהבה מהלב, נקיה משיפוטיות, משקעים, אהבה מלאה בחום רוך ושמחה. רק מה שבמקסיקו בטקס בחרתי לי אח, את האח שבא לי לאהוב. אז למחרת אחרי טיפול עמוק בגוף ובנפש על ידי האבואלוס - בעודי שוכבת מובסת על המחצלת - הבנתי לעומק, שזה סבבה לבחור אח ולאהוב אותו. אבל האתגר בחיים זה לאהוב בצורה כזאת עמוקה ומוחלטת את האחים הביולוגיים שלי, שפגעתי בהם והם פגעו בי אין ספור פעמים. זה האתגר בחיים האלו. ממשיכה להתאמן... הרי אנחנו בחדר כושר ענק של החיים ונותר לנו רק להמשיך להתאמן. זמן קורונה, מספק הזדמנויות לאימונים של הגוף והנפש ולהתפתחות רוחנית. אתמול בבוקר נפגשנו אחי ואני אצל אחותנו הקטנה, להיות איתה ולעזור לה ״בעסק הקורונה״ שהיא הקימה בין רגע יש מאין-מבשלת אוכל טבעוני, בריא, טעים, באהבה ושמחה ענקית לאנשים. אלופה אחותנו הקטנה ואנחנו נרתמנו לעזור מיד בשמחה ובאהבה וביחד פשוט זרמנו במטבח, הכל פשוט קרה, בקלילות שמחה ואהבה. שלושתנו אלופי הבישולים, לכל אחד מאיתנו יש אמירה מוצקה במטבח, אבל שאנחנו ביחד במטבח יש אמירה משותפת - אין התנגשות וזה הכייף. זה הביטוי האמיתי לאחוות אחים ולרצון משותף בלהיות ביחד. מרגישה שזכינו. יודעת שהחיים למדו אותי המון על יחסים ובשנים האחרונות למדתי עוד ועוד ועוד את שפת הלב. להיות ב זה מה שמתבקש עכשיו בעולמנו! להיות ביחסים עם עצמנו, עם אחרים ועם הטבע זה מחוייב המציאות! אנחנו בעולם משתנה והדרך שלנו לשינוי והתפתחות היא ביחסים!