אגם אטיטלן מקום מדהים לשהות בו.
הגענו בערב עם סירה מפאנחצ׳ל לסאן מרקוס, עיירה היפית מנומנמת, עולים עם התרמילים על הגב ברחוב הראשי ומחפשים מקום לישון - מוכנים להרפתקה, אבל גם קצת ״זקנים ומפונקים״ בשביל להיזרק… ובעיקר עייפים מכל היום הארוך בהרים.
מתישבים בבית קפה. בודקים את ההמלצות של נמרוד ושירלי שהיו פה כמה שבועות בירח דבש שלהם. בוחרים להתארח במרכז ״SHAMANA”.
לא ממש בטוחים שמתאים לנו אבל מנסים.
למעשה כל המרכז לרשותנו - חדר עם מיטה כייפית ושמיכות פוך, מטבח, מקלחת עם נוף ורמפה מהממת פתוחה לנוף ליוגה ולנוח.
מתחברים עם ערן ובתיה זוג מהמם ורגיש עם ילד שקוראים לו פלא והוא בהחלט פלא! זוכים לטיפולים מדהימים ולזמן נעים ביחד.
כמה ימים להתאקלמות ואנחנו מבינים שמה שבא לנו זה פשוט לשהות כאן, לטבול באגם, ללמוד, להיות ביחד, לעשות יוגה, לקרוא, לטייל בהרים ובכפרים סביב האגם. לא משהו גרנדיוזי - פשוט לשהות לחוש.
נזכרת במסע שעשיתי לפרו לפני 6 שנים, כמה טרקים עשיתי, הליכות מטורפות, מעבר ממקום למקום. מבינה את השינוי שחל בי, הייתי בחיפוש אינסופי בחוץ, במשהו שיקרה. היום מבינה שהכל כבר בי רק לאפשר לעצמי להיות, זו ההשפעה הכי גדולה שניתן לעשות.
יורדים לגור בבקתה מהממת על האגם, האגם מול עיננו ביום ובליל, אנחנו בהודיה.
עכשיו עושה יוגה ברמפה שמעל המים, השקט והשלווה כאן אינסופיים.
עבורנו זו הכנה מושלמת לטקסים שמתוכננים לנו לסופש.
אנחנו נוכחים ומוכנים.
דלית, שמח לקרוא מה את מרגישה. טוב להיות קשוב לגוף והנפש וביחד עם זאת להיות העוגן של המשפחה (זה המצב דייב;).
לפני 25 שנים טיילנו בגואטמלה וכבר אז בחור מקומי שיתף אותי בג׳וינט שלו ומאז דחינו כול יום את הטיול למחר.