top of page
Dalit Laufer

מקסיקו פברואר 2020 יומן מסע - פרק 4: טקסי ריפוי


Hola שואלת את עצמי למה בתקופה כזאת, שכולם רק מדברים על ה״קורונה״ אני ממשיכה לחשוב על ולכתוב את המסע למקסיקו. שואלת ועונה שהכל קשור. מה שראיתי, למדתי והבנתי בטקסי הריפוי המקודשים, במפגשים עם אנשי הרפואה של המאיה ועם המקומות המקודשים של העבר. קשור ומבהיר את מה שקורה כאן ועכשיו. פעם היה בעולם ידע על ריפוי, על חיבור, על הטבע ועל היקום. פעם חיו כאן אחרת. אנחנו והדורות שקדמו לנו הלכנו לאיבוד. שכחנו את הידע העתיק, שכחנו שבאנו לכאן לשרת ובנינו עולם שכולו מבוסס עלינו, על הצרכים והרצונות שלנו. אנחנו, התרבות המערבית, צריכים כל הזמן עוד ועוד, צוברים, אוגרים, חיים כאילו לא נמות. לא מתיחסים בכבוד לטבע, לחיות לאדמה ובכלל. כמובן גם לא מתיחסים בכבוד אחד לשני ולא אל עצמנו. מאמינים שאנחנו יצורים עליונים שיכולים לשלוט בעולם ובמצב ועכשיו משהו השתנה, היקום קורה לנו לעצור, לחזור הביתה, לפשטות, להסתכל פנימה, לחשב מסלול מחדש.

אני במסע הזה, של חישוב מסלול מחדש, של משמעות החיים והמוות, כבר כמה שנים. לומדת, בוחנת ומתרגלת: חיים פשוטים, להיות פשוט בנוכחות אוהבת וחומלת .

הקריאה ליסוע למקסיקו היתה כמו המשך ישיר של התנועה והחקירה פנימה, לחיבור לאהבה טהורה ולפשטות. כנראה שהגיע הזמן שלי להתעורר ולהתחבר לידע עתיק, לצמחים מקודשים - פשוט הרגשתי שקוראים לי לבוא - הייתי צריכה רק להסכים להקשיב וללכת. זה לא היה הגיוני, זה לא היה מעולם חלק מהחיים שחייתי, זה לא היה משהו שלמדתי מהורי ... אבל הקריאה הגיעה ונסעתי. זכיתי להשתתף בטקסים מקודשים ועתיקים, טקסי ריפוי וחיבור למימד חדש. עבורי זה היה קסם - מפגש עם הנשמה שלי, חניכה לדרך הנכונה שלי, למי שאני ולמה שבאתי להביא לעולם.

הבנתי שהלכתי רחוק, חיפשתי תשובות למהות שלי בחוץ, בתפקיד, ביעוד, בעבודה, בעשיה ובמימוש. אבל האמת הפשוטה היא כאן ועכשיו, ביחסים שאני מנהלת עם האנשים הקרובים לי והרחוקים, עם הטבע ועם עצמי. שנים היה לי יותר קל ללכת לעבודה, להיות בתפקידים מובילים, להצליח, להרויח הרבה כסף, ליסוע לטיולים בחול .... מאשר להתמודד עם האמת הפשוטה בתוך היחסים בבית ועם עצמי. במקסיקו היתה לי הזדמנות להיות ביחסים עם קבוצת אנשים מופלאה. זה יחסית קל פשוט ומוכר להיות ביחסים עם מי שאוהב אותנו ומקבל אותנו כפי שאנחנו... אבל יותר מורכב להיות ביחסים עם מי שמאתגר אותנו ולוחץ לנו על הכפתורים - אבל דווקא שם קורה הריפוי - כשאנחנו מוכנים לפתוח את ה מול הכאב וחוסר ההסכמה. בתוך המרחב שהתאפשר במקסיקו בקבוצה ובמסע המשותף של כולנו למדתי עוד שיעור ביחסים, שמשרת אותי בימים מורכבים אלו.

ה״קורונה״ שהגיע אלינו - מחזירה את כולנו הביתה, אל עצמנו, אל היחסים שלנו במעגלים הקרובים, ועם עצמנו. זה זמן להתבוננות ולדרך חדשה כאן ועכשיו בתוך היחסים.

7 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

שלום

Comentarios


bottom of page