בוקר חג - קצת אחר

בחודשים האחרונים אני קמה כל בוקר ב 5:00 מתארגנת ומשעה 5:30 עד 9:00 מתרגלת יוגה, נשימות, צ׳אנטינג ומדיטציה - יחד עם סוואמי ג׳וטירמאיה מארגון אומנות החיים. האמת שאני מתרגלת עם עצמי את התרגול שלאומנות החיים (טכניקות נשימה עוצמתיות, יוגה ומדיטציה) כבר כמעט 15 שנים. אבל לבד זה לא כמו ביחד. ולבד זה לא כמו עם מורה מדהים כמו סוואמג׳י, שניתן לחוש את האנרגיה שלו גם דרך הזום. במרץ בתחילת הקורונה חברתי הטובה אריאל ואני הובלנו קבוצת תרגול יומית, אבל בחודשים האחרונים לא יכולתי לעמוד בפיתוי של התרגול המופלא והארוך עם סואמיג׳י ועברתי לתרגל איתו.

כבר אמרתי שהבוקר היה בוקר אחר החלטתי לשים נעלי התעמלות ולצאת להליכה ארוכה. טיפסתי לתל חדיד ושם על הספסל פתחתי את הזום והצטרפתי לתרגול למשך כשעה .... וחזרתי. היום יודעת להגיד בוודאות שהתרגול יחד עם דברים נוספים שאני עושה עוזרים לי להיות בסנטר שלי, לחוש חמלה, אהבה, חופש ושמחה גם כשהכל סוער בחוץ. התרגול הוא כמו הבסיס שאיפשר לי ומאפשר לי לעשות דרך לתוך עצמי, להתחבר לכוחות שלי, לבחור מה נכון ומיטיב עבורי ולהיות בשרות עבור אחרים ובשרות של העולם. והדברים האחרים, החיבור לריפוי עתיק ולריפוי של הטבע הם הטרנספורמציה והצמיחה האישית.

בוקר אחר, התבוננות אחרת והודיה על הדרך שעשיתי. על המעבר מעמדות ניהול בכירות, מעצמאות כלכלית, מהעולם החברתי והפוליטי להסכמה המוחלטת להיות בשרות. מבינה שכמלווה, מרפאה ומדריכה יכולה לקחת אנשים רק אל המקומות שהסכמתי ללכת. ומבינה כמה הרבה אני יכולה לתת היום. וגם שהדרך עוד ארוכה. ושמחה תמיד גם להיות תלמידה. אני בהודיה על הדרך ועל בוקר אחר חג שמח